קשישים אלו התגלו רק לאחר שקרוב משפחה, חבר או שכן הזעיק עזרה. בחלק מהמקרים הגופות כבר התחילו להירקב וייתכן וזהו סימפטום של ריקבון בחברה המערבית של ימינו. מדובר בעשרות מקרים שהתרחשו בתקופת ההסגר בלונדון בין החודשים מרץ עד מאי. ארגוני צדקה לקשישים מצביעים על הפגיעות של אוכלוסיה זו ועל הבידוד העצום שבו הם חיים. ד"ר מייק אוסבורן מציין כי חלק מהגופות המתינו בין שבוע לשבועיים עד לגילוין. מה שאומר שאף הריח של הריקבון לא גרם לסביבה הקרובה לשים לב לבעייתיות בחלק מהמקרים. בחלק מהמקרים מדובר בקשישים סיעודיים שלא יכלו לקבל את העזרה הנדרשת להם בגלל הצורך בריחוק חברתי מהמטפלים שלהם. קשישים אלו חוו בעיות תפקודיות רבות למרות מאמצים של עמותות שונות לספק להם את הצרכים הבסיסיים מרמת המזון ועד רמת העזרים הסיעודיים כגון חיתולים למבוגרים, ציוד למקלחת או מקל הליכה .

במהלך התפרצות המגפה נמצאו כשבע מאות אנשים שמתו בבתיהם כתוצאה מהמחלה. במרבית המקרים המגפה אינה גורם המוות העיקרי אלא תורמת ומחזקת בעיות רפואיות קיימות ובכך מביאה למוות. במרבית המקרים כאמור הסביבה הקרובה או משפחתו של הנפטר ידעו על המאורע ודאגו לפינוי ולקבורה בזמן אך לא בכל המקרים. פרט לקשישים שנפטרו בגם ניתן למצוא גם מקרי מוות של חולים עם בעיות נפשיות או בעיות למידה או תקשורת.

אלו שהוגדרו על ידי השכנים שלהם כאנשים השומרים על פרטיותם או נמנעים ממגע חברתי לרוב נמצאו לאחר כשבועיים. במקרים אחרים היה זה רופא המשפחה שהתריע למשטרה ולשירותי הרווחה על כך שאינו מצליח ליצור קשר עם המטופל או המטופלת בפרקי הזמן שהם קבעו להיפגש ולאחר בדיקה של הרשויות התגלתה הגופה. מה שמצביע על החשיבות של הקשר בין המטופל הקשיש לרופא האישי שלו לא רק כקשר מקצועי אלא גם כאחד הקשרים החברתיים הבודדים והעיקריים. ברור לחלוטין כי הבדידות אינה גורם המוות במקרים אלו אך סביר להניח שטיפול מונע בבדידות היה יכול לשפר ואף להאריך את חיי הקשישים וכמובן להתריע בזמן אמת על סכנה ובמקרה הגרוע על מוות.

יוני 11th, 2020

Posted In: הכחול ניצח