תסתכלו במראה ותראו…

הבוקר צעדתי על ההליכון בחדר הכושר מסתכל על משחק הכדור רגל בו הפסדנו לסקוטלנד. כהרגלי הייתי מעורב מאוד בנעשה במגרש כאילו שזה קורה כאן ועכשיו. שכני להליכון צחק עלי שאני מנסה לשנות את התוצאה. "מה זה משנה כדור רגל" הוא אמר "העיקר שלנו יש עורכי דין טובים יותר"

חשבתי לעצמי שמסי ורונאלדו יותר ידועים וחשובים לעולם מאשר עורכי הדין שלנו. ושהעולם בכלל אוהב ומעריך כדור רגל יותר מחלוקת פרסי נובל שבהם אנחנו מצטיינים. על מסך טלביזיה נוסף ראיתי שעל גבו של "ההפסד לחמאס" זכה בני גנץ ב – 15 מנדאטים… בסקר. יש מצב שאלו שהצביעו עבורו בסקר אחד היו גם אלו שקבעו בסקר אחר שהפסדנו לחמאס?

כולנו מפסידים ומרוויחים על חשבון כולם ובסוף מתים. כזו היא רשת הקשר האגואיסטית המחברת בינינו בני האנוש, כזו שמפרידה בין כולנו. בה כ"א מוריד את כולם על מנת להעלות את עצמו לעומתם, והעיקר שהוא קיים אפילו אם זה על חשבון הזולת.

צורתו  של קשר זה הופכת את חיינו לביצה טובענית המושכת את כולנו יותר ויותר למצולותיה. המצבים רק הולכים ומסתבכים בבעיות שהשכל הרציונאלי שלנו מפסיק לספק להם פיתרונות. חוק טבע קובע שאם נעשה קשה לעולם, ליהודים בתוכו נעשה קשה פי כמה וכמה.

מדינת היהודים קמה כהתרסה לכוח האגו הנאצי שפרץ לפני 80 שנה והכריז קבל עם ועולם "מוות ליהודים". יש לקחת בחשבון שאותו אגו מתפרץ עכשיו אבל הוא גדול וחזק פי כמה. סכנתו דוברת עכשיו 70 שפות ולא גרמנית בלבד. למול השכל האגואיסטי – רציונאלי שמפסיק לתת פתרונות אנושיים, עלינו להעמיד גישה חדשה לחלוטין של מערכת יחסים אנושית.

עולה עכשיו צורך בשיטה שתספק לנו נוסחה חברתית של איחוד וחיבור בינינו בה דווקא ריבוי הדעות והפער ביניהם משמש אותנו לטובתנו, כמו זו שמוצגת באתר בני ברוך. בזו דרך מקימים גשר מעל המחלוקות והפירודים ובכך מפיחים מחדש רוח חיים בכוח האיחוד והחיבור הייחודי רק לנו עם ישראל. איתו נצא לעולם לכבות את אש השנאה. "והעיקר והעיקר הוא לא לפחד, לא לפחד כלל".

בשיטה זו אנו נעזרים גם בכוחו של הטבע הכללי אותו כוח המושך ומחזיק את הכול על גבי הכדור הזה ומשרה עליו שקט של הרמוניה ושלמות. על  זה כולנו מסתכלים מהצד בקנאה ושואלים "למה כזה מצב לא נמצא בינינו בני האדם"? בקרב על היהדות בעולם אנחנו לא נפסיד, כי אין עולם בלי יהודים ואין יהודים בלי העולם. אבל ישנה שאלה של מחיר, וגובה המחיר כגובה הסבל. מי שיקבע עבורנו את המחיר לא יהיו מנהיגינו ולא פרנסי עירנו, כי אותם האגו אכל ויאכל בכול פה. עם ההכרה הזו אנחנו מתעוררים כול בוקר למעשה נוסף כזה או אחר שלהם.  את המחיר נקבע אנחנו עמך ישראל ולכן הפניה היא לכולנו על נשותינו וטפנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *