זכר ליציאת מצרים

מדוע נוהגים להזכיר את יציאת מצריים בברכת הקידוש של ערב שישי ובכל הזדמנות בחגי ישראל? מהי אותה מצריים ומה כל זה אומר לנו במציאות העכשווית בה אנו חיים?

"מצריים" מסמלת את האגו של האדם. זהו החומר האנושי ממנו כולנו קורצנו. חומר שדואג לעצמו בלבד ומתוכנת באופן כזה שהוא מנצל כל מה שרק ניתן כדי להשיג ולו טיפה של הרגשת תענוג. האגו בונה בניינו על חורבן זולתו וממש בדומה לסרטן המתפשט בגוף וממית את עצמו בסופו של דבר, כך האגו הורס כל מערכת קשרים ויחסי אנוש תקינים.

לצאת ממצריים, אין הכוונה לאדמה הגובלת עם ארצנו הקטנטונת. הסיפור עם כל התיאורים, הדמויות והעלילה, כולו סמלי. התהליך האמתי הוא התעלות של האדם מעל האגו שלו, המצריים הפנימי שמנהל אותו ביד רמה ובהכרח, אל עבר תכונה נעלה של אהבת הזולת, אותה מסמל משה שמושך אל ארץ ישראל, הרצון לאהוב.

אדם ששואף לצאת מהאגו הצר והמגביל שלו אל עבר אהבת הזולת, מגלה בתוכו את כל סיפור יציאת מצריים. את הפרעה שבו שמנהל אותו ונאבק אתו בעקשנות על מנת שיישאר ויאחז באגו. את עבדות ישראל במצריים, שמסמלת את השבי שלנו באגו שלנו שמורה לנו רק לנצל את הזולת לטובת אשליה של תענוג. את עשר המכות שמסמלות את הסבל שהאדם מביא על עצמו בניסיון העיקש שלו להישאר באגו שלו לנצח. מכות אלו מטרתן להביא את האדם להכרה שהאגו שלו הוא מקור כל הרע במציאות ושאם ברצונו ליהנות באמת ולחיות חיי חופש ואהבה, עליו לרכוש תכונה של אהבה לזולת.

נס יציאת מצריים הוא נס אמתי. היכולת של אדם להתעלות מעל היוצרות שלו ולרכוש תכונה נוספת ומשודרגת שדרכה הוא יכול להרגיש את רצון האחר כחשוב משלו, ממש כפי שאם מרגישה אל ילדיה ונהנית מזה שהם נהנים. אהבה אמתית כזו היא נס ממשי, ולכן מזכירים את זכר יציאת מצריים בכל הזדמנות.

חכמים מספרים לנו כי כולנו נגיע אל אהבת הזולת משום שזו תכלית הקיום שלנו והאגו עצמו נברא על מנת לקדם אותנו אליה. התגברות האגו בעידן הנוכחי, מעמידה אותנו בפני בחירה גורלית שתכתיב איך המציאות שלנו תיראה. האם נתעקש לחיות בתוך האגו שלנו כעצת פרעה, או נבחר לאהוב באמת ונלך עם משה אל ארץ הקודש. תלוי רק בנו. חג שמח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *