הכישלון של המדיה – שוב

לחלק הראשון של הנושא
כמו בישראל וכמו באירופה בנושא הברקזיט התקשורת טעתה בגדול. זו לא סטייה קלה, זה לא פיספוס קל זה חתיכת עיוורון. באופן שמזכיר מאוד את מחדל יום הכיפורים – זה לא שאין את המידע הנדרש, להיפך כיום עם כל הכלים האוטומטיים והביג דאטה יש יותר מידע מאי פעם אלא זה שהקונספציה כולאת את האנשים ולא מאפשרת להם לראות משהו פרט לדעה הראשונית שלהם מלכתחילה שאותה הם משליכים על המציאות.

הילארי קלינטוןאף אחד לא חזה תסריט כזה בו דונאלד טראמפ פשוט לוקח בחבטה אחת מדינות מתנדנדות רבות כל כך. אף אחד מהעיתונאים לא פיקפק במידע שהתאים באופן מדהים להשקפת עולמם ולתהודה שהם זכו לה במעגלים שלהם במשרד, בסופי השבוע ובפייסבוק או בטוויטר. גופי תקשורת כמו האפינגטון פוסט, פוליטיקו, ניו יורק טיימס פיספסו בגדול ופשוט שגו בצורה משמעותית בקריאת המציאות שלהם, מה שגורם לתהות על יכולת הניתוח והדיווח שלהם גם בנושאים אחרים במהלך כל השנה.

יתרה מכך הוכח כי יש משמעות לרוח, למומנטום, לאווירה ולא רק לנתונים. הנתונים עצמם עלולים לפספס ללא הבנת הקונטקסט הכללי כפי שהוכיח זאת מייקל מור בסרטו הדוקומנטרי בארצו של דונאלד טראמפ. אנשים כמוהו היו בטוחים שטראמפ יזכה ולא נרתעו מפרשיות כאלו או אחרות או ממאמצי המדיה השונים ואכן השערותיהם הוכחו כנכונות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *